הצורך העיקרי של האנליסט הוא במידע שיספק לו את האפשרות להציג עמדתו בקשר לשוק בצורה מהימנה. בניתוח השוק, מטרתו של האנליסט היא לעזור למישהו לקבל החלטה ואת זאת הוא יוכל להשיג באמצעות ידע על החברה שלך, על מוצרי החברה ועל אסטרטגיית ה-Go to market שלך (להבדיל מהאסטרטגיה השיווקית הפחות רלוונטית לאנליסטים).
אנליסטים מנסים להיות כמה שיותר ענייניים ובלתי-תלויים אך לא יוכלו להתייחס לחברה שלך אם הם רק "שמעו עליה משהו איפשהו", אנליסט מעוניין שהשחקנים בשוק יתייחסו אליו בצורה מקצועית כדי שדעתו ואזכור חברה מסויימת יהיה בדוק ולכן אובייקטיבי. זאת ועוד, האנליסט גם לא יסתפק או יתייחס למצגת השיווק של חברה שהוא פגש בתערוכה או בכנס, אל המידע השיווקי הזה ניתן להגיע באתר האינטרנט של החברה, זה לא מועיל לאנליסט כי המידע מוטה.
בבריף על חברתך, האנליסט מצפה לדו-שיח - אתה מספר על החברה והוא שואל דעתך על השוק, אתה מספר על המוצר והוא מספק פידבק על כך. המטרה היא ליצור דיון והפידבק משתנה בין אנליסט לאנליסט: אנליסטים טכניים ישאלו יותר על הארכיטקטורה של המוצר, ישוו אותו למוצרים אחרים ויבקשו לראות דמו. לעומתם, אנליסטים עסקיים לא יתרגשו מאלגוריתמים ושרתים ויתעניינו בעיקר באיזה ערך המוצר שלך תורם למשתמש, מי קהל המטרה שלך, מודלים של תמחור, ערוצים וכולי.
מבחינת כמויות, האנליסטים יתברפו (=יקבלו בריף, זו עברית מתקדמת כזו) ע"י 1-2 חברות בשבוע, בסביבות 45-100 בשנה. חברות מחקר קטנות יותר יתאמצו יותר כדי לקבל מידע ויגיען ל-150 חברות. על כן שמירת קשר רציף עם האנליסט על בסיס חודשי כדאי שישולב בשליחת מיילים מעבר לשיחות הועידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה