מהי חשיבותם של אנליסטים וכיצד להפיק את המירב מתערוכות בינלאומיות?
קשרי אנליסטים – מה הסיבה שהם חשובים יותר מיחסי ציבור בעיקר לחברות בינוניות וקטנות?
וטיפ למנהלי מרקום - איך להפיק מקסימום ערך מתערוכות בינלאומיות?
כתבה במרקום-מול
מאגרי מידע במכון היצוא
בקישור הבא ניתן למצוא רשימה מפורטת של כל המאגרים אליהם ניתן לקבל גישה באמצעות יחידת המידע של מכון היצוא
המאגרים כוללים את הנושאים הבאים:
* מחקרי שוק להייטק
* מאגרים בתחום מוצרי צריכה
* סטטיסטיקות
* מפיצים, יצרנים, ספקים, לקוחות
* מדריכי חברות
* פטנטים
* מכרזים
* תערוכות
אנליסט השנה: ריי וואנג מפורסטר
ריי נבחר בסקר שנערך בקרב 116 מומחי Analyst Relations מכל העולם כאנליסט המצטיין בעיקר בזכות הידע המעמיק ותובנותיו העצמאיות.
שאר הזוכים:
מקום שלישי - David Mitchell, Ovum
מקום רביעי - James Governor, RedMonk
מקום חמישי - Steve Blood, Gartner
חברות המחקר הזוכות:
- גרטנר
- פורסטר
- IDC
- Ovum
- AMR
טעויות במצגת לבריפינג
אחרי הפוסט המעניין של טק-קראנץ' עם עשרת המילים והביטויים הנדושים בהודעות לעיתונות שנשלחות בתחום הטכנולוגיה (מובילה, זוכת הפרס, הכי מהיר, חדשנות, מהפכני, מפר את הסדר הקיים, חדשני, הדור הבא, שותפות אסטרטגית, סינרגיה), הנה כמה טעויות שכדאי להימנע מהם במצגת שמכינים לבריפינג עם אנליסט:
- טכנולוגית מדי (אנליסט הוא לא CTO, אל תעמיס עליו ארכיטקטורות)
- מכירתית מדי (אנליסט הוא לא לקוח, אל תשכנע אותו)
- ארוכה מדי (גג שעה, גג 30 שקפים)
- לא ממוקדת מספיק (התרכז בנושא אחד שתרצה שהאנליסט יזכור)
- לא מתייחסת לשוק מספיק (מגמות, פלחי שוק, ואפילו לציין בפירוש מתחרים)
חמשת הטעויות בבחירת חברת מחקר... מה בעצם הכי חשוב בחקר שווקים?
אם למדתי משהו על עולם ה-Research בעשר שנים האחרונות הוא זה: כדי למצוא ולקבל מידע נכון שיתמוך בהחלטות אופרטיביות הדבר הכי חשוב הוא לדעת מה לשאול, או במילים אחרות לבנות את השאילתא בצורה מודולרית ונכונה.
בקרוב אעלה כאן סדרה של פוסטים בנושא זה, אבל עד אז, הנה פוסט מעניין שקראתי ב-sagecircle שמתייחס בדיוק לנקודה זו על-ידי הצגה של חמשת הטעויות שכדאי לחברה להימנע מהן בתהליך רכישת שירותי מחקרי שוק:
- לבחור חברת מחקר בלי לבדוק את המחוייבות שלה לקטגוריה הרלוונטית עבור החברה
- לחתום על הסכם שנתי בלי לשים לב לתנאי חידוש המנוי
- בזבוז זמן, אנרגיה ומשאבים על ניסיונות קבלת הנחה, בעיקר מחברות המחקר הגדולות, במקום לנסות לקבל יותר שירותים או תנאים בשביל אותו מחיר
- לבחור באופציה המקיפה יותר של שירותי המחקר כאשר ישנן אופציות זולות יותר עם מודולים שמכסים את מה שהחברה צריכה ללמוד בצורה מספקת
- והטעות הכי חשובה - לא לעשות שיעורי בית לגבי צרכי המידע והמחקר של החברה בהתאם לצריכת המידע ולשאילתות בעבר לפני שמתחילים לדבר עם חברות המחקר... לשאול את השאלות הנכונות
וידאו: אנליסטית מ-Forrester מסבירה איך חברות צריכות לברף אנליסטים
עיקרי הממצאים:
- תגיע למה שרצית לספר/לחדש מהר יחסית. רוב האנליסטים יודעים בעשר הדקות הראשונות של השיחה אם יש פה חידוש שכדאי לכתוב עליו או לא
- תראה לי מה הבידול שלך מחברות אחרות, איך הפתרון שלך מציע גישה אחרת או יעילה יותר לצורך הקיים שם בשוק
- ספר לי על מקרים ספציפיים שהיו לך עם לקוחות, אם אין לך Case studies להציג, זה מוקדם מדי לדבר עם אנליסטים
למה ואיך אנליסטים משתמשים בטוויטר?
1. פעילויות ואירועים כמו בריפינג עם חברה חשובה על מנת ליצור דיון ולקבל תגובות
2. בניית שם לאנליסט וחיזוק מותג חברת המחקר
3. פיתוח רעיונות
4. העלאה לדיון מחקרי עם שחקנים בשוק
5. החלפת דיעות עם אנליסטים אחרים
6. איסוף מידע ראשוני
7. קידום מכירות של מחקרים שפורסמו או אירועים מתוכננים
8. יצירת דו-שיח עם משתמשים ומפתחים
Ovum מנצחת את Gartner ואחרים בתחרות חברת המחקר של השנה באסיה
חברת המחקר Ovum, מקבוצת Datamonitor, זכתה השבוע בפרס מטעם המגזין הנחשב Communications Day והוכרזה כחברת המחקר של השנה בתחום הטלקום באסיה הפסיפית. המצביעים שהשתתפו בבחירת חברת המחקר הם 8,000 מנהלים בכירים בתעשית התקשורת באסיה אשר העדיפו את Ovum על פני החברות המתחרות האחרות - Gartner, EIU, Buddecomm.
>>לקריאה נוספת


